החלטה בתיק בש"א 32509/07

1.         בפני בקשה למתן צו ביניים שהוגשה ביום 13/12/07 בה מבוקש להכניס את העותר לרשימת מקבלי רשיון עריכת דין ולהסמיכו כעורך דין, לפחות עד סיום הדיון בעתירה.

            בתחילה התבקש להורות על הסמכתו של המבקש במסגרת טקס ההסמכה שנערך ביום 13/12/07 (היום בו הוגשה הבקשה), אך לאחר שחלף מועד זה ולא ניתן צו במעמד צד אחד, הבקשה היא להורות על הסמכתו של המבקש כעורך דין לאלתר.

            בענין זה יש לציין שהמשיבים הצהירו, שלמרות שמועד ההסמכה הקרוב הינו בעוד כשלושה חודשים, הרי באם יתברר שאין כל דופי בעותר הם יסמיכו אותו באופן אישי, במועד אישי שייקבע לו בהתאם לכללי לשכת עורכי הדין.

הבקשה לצו ביניים הינה במסגרת עתירה של המבקש בה נתבקש כסעד עיקרי להורות ללשכת עורכי הדין לקבל את המבקש כחבר בשורותיה לאחר שעמד בכל הבחינות והנטלים.

2.         אין מחלוקת שהמבקש סיים את תקופת התמחותו ועמד בהצלחה בבחינות לשכת עורכי הדין בכתב ובעל פה.

ביום 2/9/07 קיבל את מכתבה של ועדת האתיקה הארצית בה הודע לו כי התקבלה פניה בעניינו אשר כותרתה "הגשת תלונה כנגד שלום שגיא, מתמחה בעריכת דין".

המבקש השיב על התלונה לועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין ושלח את תשובתו ביום 19/9/07.

המבקש זומן להופיע בפני ועדת המתמחים של לשכת עורכי הדין ביום 26/11/07 ועשה זאת. אז נתבקש להמציא תגובה מפורטת שניתנה ב-28/11/07.

ביום 12/12/07 (יום לפני מועד ההסמכה) קיבל ב"כ המבקש את ההחלטה נשוא העתירה, החתומה ע"י גב' רחל אופיר סמנכ"ל הלשכה (להלן: "ההחלטה") ובה נאמר:

"הנני להודיעך כי הועד המרכזי של לשכת עורכי הדין דן בישיבתו ביום 12/11/07 בשאלת קבלתו של מרשך כחבר בלשכה בשים לב להתנגדות שהוגשה ולתגובתך שבסימוכין, והחליט שלא לקבל את מרשך כחבר בלשכה.

נגד מרשך תלויות ועומדות תלונות שהוגשו ע"י כונס הנכסים הנדונות עתה בבית המשפט המחוזי בחיפה וטרם ניתן פסק דין. בתלונות מועלות האשמות ביחס למעשים אשר בחלקם מודה מרשך שאכן ביצע, ובית המשפט יצטרך לומר את דברו באשר לשאלות המונחות לפניו. להחלטה זו של בית המשפט תהיה חשיבות רבה באשר לשאלה האם מרשך ראוי לשמש כעורך דין.

מרשך יהיה רשאי לחדש את בקשתו להתקבל כחבר בלשכה עם מתן ההחלטה בתיק הנדון או עם כל שינוי מהותי אחר בנסיבות".

3.         לטענת המבקש, מדובר בהחלטה תמוהה ולא הגיונית שאינה עומדת במבחן הסבירות, הפוגעת בחופש העיסוק ובכבודו של המבקש.

לטענתו, אין מקום עקב סכסוך אזרחי הקיים בין המבקש למעסיקו בעבר - מגיש התלונה מר יוסף בלייכר (להלן: "המתלונן"), להעביר את ההחלטה בעניינו לפתחו של בית המשפט המחוזי בחיפה, שאינו מודע להשלכות החלטתו על קבלת המבקש כחבר בלשכת עורכי הדין.

לטענת המבקש, בניגוד לאמור בהחלטה, לא הוגשה מעולם התנגדות כנגד קבלת העותר ללשכת עורכי הדין אלא תלונה לועדת האתיקה וכן לא הוגשו תלונות ללשכת עורכי הדין ע"י כונס הנכסים, כשלא קיימת תלונה במשטרה נגד המבקש ולא הוגש כנגדו כתב אישום.

לטענתו, ועדת המתמחים אינה מוסמכת לדון או להחליט בעניינו של המבקש, לא התקיימו הנסיבות המאפשרות את אי קבלתו ללשכה לפי חוק לשכת עורכי הדין תשכ"א-1961 (להלן: "החוק") וזכות הטיעון שלו נפגעה בהחלטה בלתי מנומקת הפוגעת בזכויות היסודיות שלו.

כל זאת, בהחלטה המבוססת על "עובדות" שאיש לא טרח להוכיח, שהמבקש אינו מודה בהם.

4.         לטענת המשיבים, הם פעלו כראוי בהחלטה שקולה וסבירה, בעקבות תלונה שהתקבלה אצלם ביום 7/8/07, שהועברה תחילה לועדת האתיקה שליד הועד המרכזי שביקשה את תגובת המבקש שהומצאה. משהומצאה התשובה של המבקש, התברר כי מדובר במעשים שנעשו, ככל שנעשו טרם היות המבקש למתמחה ולכן העבירה את הטיפול בנושא לועדת ההתמחות על מנת שזו תבדוק את הנושא ותחווה דעתה לועד המרכזי אם יש מקום להתייחס לנושא על פי הוראת סעיף 44 לחוק.

ועדת ההתמחות קיימה ישיבה ביום 26/11/07 עם המבקש ובא כוחו ובעקבותיה נכתבה תגובה נוספת של המבקש מיום 28/11/07.